ניסיון של תורמת
 
כששמעתי על תרומת ביציות זה נשמע לי מסקרן, אז עשיתי מחקרים רבים ושאלתי אנשים על הדבר. נכון, הכסף זה מה שקרץ לי ביותר אבל הבנתי שיש דברים הרבה יותר גדולים מאחורי התרומה. ההחלטה הסופית שלי הייתה לאחר מחשבות והתלבטויות רבות.
התקשרתי לסוכנות ודברתי עם גודי. היא נתנה מענה לכל שאלותי. היא שלחה לי טפסים והתחלתי למלא אותם אחרי שעיקלתי עד כמה הם ארוכים.
בערך חודשיים מהיום שמלאתי את הטפסים הייתה משפחה שרצתה אותי כתורמת. גודי פנתה אלי ובישרה לי זאת ותיאמנו יום להיפגש. קיבלתי המון פרטים ושאלתי כל מה שלא ידעתי. קיבלתי תשובות ברורות ואמינות. לאחר הפגישה חשבתי על כל המידע שהיה בידיי והחלטתי שאני שלמה עם החלטתי לתרום ב-100%.
 
הלכתי למרפאה בפעם הראשונה לבדיקות דם, בדיקות גניקולוגיות ובדיקות פסיכוטכניות. זה היה יום ארוך ומעייף, אבל זה היה פעם יחידה שהייתי צריכה לעבור כזה יום ארוך.
ובסיום הבדיקות קיבלתי מרשם לגלולות שאותן נדרשתי לקחת במשך חודשיים ותפקידן להסדיר את הביוץ שלי עם הביוץ של המקבלת. לאחר בערך חודשיים חזרתי למרפאה לבדיקות נוספות ולתיאום התחלת הזריקות (הורמונים) שאותן אני הזרקתי לעצמי במשך 10 ימים.
הזריקות נראו לי החלק הכי קשה בתהליך, אך לאחר כמה יומיים כבר התרגלתי להזריק לעצמי. כמובן שקיבלתי הדרכה מקצועית כיצד להזריק.
בכל שלב של התהליך היה לי מספר טלפון להתקשר במקרה שיש לי שאלות או חששות.
במשך אותן 10 ימים נדרשתי להגיע למרפאה לבדיקות דם ואולטרסאונד כל יומיים. אני משערת שזה החלק היותר קשה בשבילי בתהליך. ב 4 ימים האחרונים שלפני השאיבה נדרשתי להגיע למרפאה כל יום. ביומיים לפני השאיבה קיבלתי הוראה להזריק את ההורמון האחרון בשעה מדוייקת. תמיד דאגתי לעקוב אחר ההוראות שקיבלתי. ביום לאחר הזריקה האחרונה חשתי בחילות וחולשה נוראית. זהו היה היום הכי נורא שהיה לי בכל התהליך. יום למחרת הגעתי למרפאה לאחר צום של הלילה מוכנה לשאיבה.
האחיות היו מאוד נחמדות אלי, הסבירו לי מה שהולך לעבור בשעתיים הקרובות והכינו אותי לתהליך השאיבה. הרופא המרדים גם כן הסביר לי מה הולך לעבור עלי והכניסו אותי לחדר לתחילת השאיבה. הרדימו אותי ולאחר בערך 40 דק' התעוררתי בחדר התאוששות עם כאבים בצד. מעין התכווצויות. נתנו לי כדורים להרגעה ותוך מספר דקות כבר הייתי על הרגליים בדרך לארוחת בוקר מאוחרת.
לא היו לי שום כאבים מיוחדים או הסתבכויות במהלך או לאחר התהליך. כנראה כל אחת חווה את זה אחרת אבל מניסיוני זה היה תהליך דיי פשוט.
 
אני מקווה שהמידע שנתתי מסייע לך בהחלטה ומראה בבירור את תהליך תרומת הביציות. אני חשבתי הרבה לפני שהחלטתי לתרום וכל ההשלכות של התרומה הוצגו לפני בצורה ברורה. אני לא חושבת שאתחרט על המעשה בעתיד וכך גם את צריכה לחשוב. את עושה מצווה למשפחה שחסר לה משהו חשוב בחיים וזהו משהו גדול מעבר לכל סכום של כסף, כי מיהו עשיר אם לא אדם מאושר?
 
 
בהצלחה